The golden cycle of giving

נתינה כדרך חיים

המוטו שלי בשנים האחרונות הוא:

לכל אחד יש משהו לתת למישהו על מנת להפוך את העולם שלנו לטוב יותר אוהב וצודק יותר

בעשר שנים האחרונות הפכה הנתינה עבורי לדרך חיים,לשליחות,ולאג’נדה שאני מנסה להעביר בכל דרך אפשרית לכל מי שאני פוגש בדרך שלי.פגשתי מאות אנשים בשנים האחרונות שנתינה עבורם היא דרך חיים,אנשים שעומדים בראש עמותות וארגונים,מנהלי קהילות ויחידים שמרגישים בכל יום שהם משנים את העולם שלנו לטוב יותר,אוהב יותר וצודק יותר.אז מה מיוחד בנתינה?למה לתת למישהו אחר ולא לשמור לעצמינו?האם נתינה הופכת אותנו לאנשים אחרים?לאנשים טובים יותר?

לאדם יש זכות להביט מטה כלפי הזולת אך ורק אם הוא מושיט לו יד להתרומם כלפי מעלה-גבריאל גרסיה מרקס

לאחר שנים רבות פיתחתי את מודל “מעגל הזהב של הנתינה” ,מודל שמתאר שלב אחרי שלב את תהליך הנתינה,מה היא מעניקה לנותן ואיך היא משנה אותו ואת הסביבה שלו ,והכי חשוב איך בעזרת הנתינה אנחנו ,בעזרת מעשים קטנים מעלים את המפלס של האור והאהבה בעולם שלנו והופכים אותו לעולם טוב יותר,אוהב יותר וצודק יותר.

נתינה מעניקה הרגשה של משמעות

אדם הרואה את חייו נטולי משמעות,לא זאת בלבד שהוא אומלל אלא אינו מוכשר לחיים-אלברט איינשטיין

אני לא כל כך מסכים עם אלברט איינשטיין עם כל הכבוד, מכיוון שיש רגעים בחיים שלנו שאנו מרגישים חסרי משמעות ודווקא רגעים אלו אמורים להניע אותנו לפעולה שתדחוף אותנו למעלה ולא תוריד אותנו למטה,אבל אין ספק שחיים ללא משמעות הם לא חיים,נקודה!! משמעות עבורי זו סיבה לקום כל בוקר מחדש לחיים שלנו!! משמעות זו התכלית שלנו בעולם שבו אנו חיים,זה האויר לנשימה שלנו,לא אויר פיזי שמאפשר לנו לחיות אלא אויר רוחני שנותן חופש לנשמה,לבריאות הנפשית שלנו! מסתבר שנתינה היא אחת הדרכים להשיג משמעות לחיים ,עצם הנתינה שלנו למישהו שזקוק לה כבר נותנת לנו הרגשת משמעות.

איך זה עובד בעצם?למה בכלל שאני נותן משהו למישהו ללא תנאי, מעניק לי תחושה של משמעות לחיים שלי?רוב האנשים יוצאים לעבודה בבוקר,חוזרים לבית ולמשפחה אחרי העבודה,יש כאלו שבדרכם חזרה מהעבודה עושים מטלה אחת או שניים ,יש כאלו שמנצלים את החזרה מהעבודה ללכת כבר לחוג או תחביב ואז לחזור הבייתה,שגרה די שוחקת שמשפיעה על תחומים רבים בחיים שלנו,ולפעמים אנו עוצרים ושואלים את עצמינו:אז מה ,ככה יראו החיים שלי עד לפנסיה?משהו חסר לנו לנשמה! אפשר לקרוא לזה:ריגוש,משמעות,סיבה לקום בבוקר,אש פנימית,גיוון בעשייה ועוד הגדרות שבסופן הכוונה היא למשהו שייתן לנו תחושה שאנחנו עדיין “חיים” ולא עוברים על יד החיים שלנו.

נתינה של משהו למישהו מראה לנו שעדיין אנחנו מסוגלים לעשות משהו לא רק לעצמינו ולקרובים שלנו אלא גם למישהו שאנחנו לא מכירים בכלל,ההרגשה הזו מוכיחה לנו מחדש שמעבר לעשייה היומיומית שלנו אנחנו מסוגלים לפנות זמן ומשאבים כדי להעניק למישהו אחר,ההרגשה הזו בתוספת פידבק מהסביבה על הנתינה שלנו מגבירה את התחושה האישית שלנו שלמרות הכל אנחנו משמעותיים כלפי אותם אנשים שהענקנו עבורם.אנשים שלפני זה הרגישו חסרי משמעות,לא מוצלחים,מיואשים מעצמם,אחרי הנתינה שלהם ירגישו שהם שווים בכל זאת משהו כי למרות כל הקושי האישי שלהם הם הצליחו להתעלות על עצמם ולהעניק וזו הרגשת ניצחון.

הרגשת משמעות מעלה את הביטחון העצמי

תאמין בעצמך וכך תגרום לאחרים להאמין בך

הביטחון העצמי או הדימוי והערך העצמי שלנו מורכבים משני רכיבים:הבסיסי והנבנה.הבסיסי זה הדימוי שלי בעיני עצמי ללא קשר לחוויות שעברתי ,הנבנה זה הביטחון שלי שעוצב בעקבות הצלחות,כישלונות,וכל אירוע שהשפיע בצורה זו או אחרת על המחשבות,שלי ,אמונות שלי ודרך החיים שלי. על מנת לנתח את המושג “ביטחון עצמי ודימוי עצמי” יש להתייחס לשלושה אלמנטים שאיתם צריך להתמודד :אמונות,רגשות,וכלים להתמודדות.ישנן המון דרכים להתמודדות עם חוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך ואחת הדרכים החשובות היא פיתוח ביטחון עצמי והערכה עצמית אמיתיים, לדעת שאנחנו שווים וראויים בלי קשר ליכולת שלנו , במקרה זה לא נצטרך מנגנוני הגנה, נוכל לחיות בטבעיות גם עם החולשות שלנו בלי לפצות עליהן ובלי להכחיש אותן, פשוט לחיות יחד איתן ולהיות שלמים. כאשר אנו מדברים על נתינה,עשיית מעשה אלטרואיסטי ללא כוונה לתמורה כולשהי וכמו שכבר ציינו כל נתינה נותנת הרגשה של עשייה עם משמעות.

אז מה הקשר בין עשייה עם משמעות לעלייה בהרגשת של ביטחון עצמי ודימוי עצמי?כל נתינה למישהו אחר יוצרת אצלינו תחושה של גאווה עצמית שנובעת מעצם פעולת הנתינה,עצם זה שהקדשנו משאבים אישיים שלנו (שיכולים להיות זמן,או כסף),יכולות שלנו (יכולת לרתום אנשים למען מטרה ראויה,יכולת גיוס תרומות ועוד),כישרונות שלנו (כישרון משחק,כישרון שירה,לימוד ועוד)-כל אלו מעלים את הערך העצמי שלנו בעיני עצמינו שזה הבסיס לתחושת הביטחון האישי שלנו.הדבר הזה בא לידי ביטוי בצורה קיצונית אצל אנשים בתקופות לא טובות בחייהם ,תקופות שבהן הדימוי העצמי שלהם נמוך (אם פוטרתם מהעבודה,אחרי גירושין,או כל אירוע לא צפוי שגורר רגשות שליליים כלפי עצמינו).דווקא בתקופה כזו נתינה מחזירה את התחושה שהנה “אני שווה בכל זאת משהו” למרות כל מה שאני עובר אני יכול לתת מעצמי ולגרום לתחושה של הכרת תודה ממישהו שאני לא מכיר והצלחתי לגרום לאיזה שינוי אצלו וכל זה בעקבות העשייה שלי למענו.

ביטחון עצמי מוביל לתפישת המציאות בצורה חיובית

כאשר אתה מגדיר את עצמך לטוב ולרע ולא מושפע מהגדרות של אחרים,העולם שלך הופך לחיובי יותר עבור עצמך

על מנת לראות את המציאות בצורה חיובית אנו זקוקים לחשיבה לחיובית,כאחד שמגיע מעולם הקואצ’ינג ,עולם שנותן כלים כדי לעזור לנו לחשוב בצורה חיובית אני משתדל כל הזמו לחשוב חיובי.רובינו חושבים שאירועים חיצוניים הם המכתיבים לנו את המציאות:אירוע חיובי ייתן לנו תחושה חיובית ואירוע שלילי ייתן תחושה שלילית.מעצם גישה זו, אם הכל יתרחש לפי התוכנית שלנו אז נרגיש טוב ואם לא אז ממש לא נרגיש טוב.הבשורה הרעה היא שבחלק מהמקרים לא נוכל לשלוט באירועים החיצוניים ואז מה?הם אלו שיקבעו לנו כל פעם את המציאות?הבשורה הטובה שאם נדע לנהל את המחשבות שלנו ,נוכל לנהל את הרגשות שלנו ,מה שישפיע באופן ישיר על המציאות שלנו.

אז מה הקשר בין ביטחון עצמי לתפישה חיובית של המציאות?ציינתי כבר שנתינה עבור האחר מעלה את תחושת המסוגלות שלנו לתת משהו מעצמינו,מהכישרון שלנו,מהיכולות שלנו,ממה שיש לנו,מה שבסופו של דבר מעלה את הביטחון העצמי שלנו.תחושה זו מאפשרת לנו ללמוד להעריך את עצמינו הרבה יותר ממה שהערכנו עד עכשיו,ומחזקת דפוסי התנהגות קיימים,אמונות וערכים שמובילים אותנו ואז לראות באמצעות המעשים שלנו את המציאות הרבה יותר חיובית ממה שהיא נראתה לנו בפועל. המוטו שלי הוא “לכל אחד יש משהו לתת למישהו על מנת להפוך את העולם שלנו לטוב יותר ,אוהב יותר וצודק יותר” או במילים אחרות ,נתינה מאפשרת לנו לראות את העולם באור חיובי ולהבין שבעצם המעשים הקטנים שלנו אנו משנים מציאות לחיובית יותר.

אני אתן דוגמא אישית,במסגרת הפעילות של קהילת יוזמות שאותה אני מנהל,חילקנו תיקים לילדים מעוטי יכולת העולים לכיתה א’ ,החיוך של אותם ילדים וההתרגשות שלהם בטקס,הוכיח לי שעצם המעשה שינה ולו במעט את המציאות של אותם ילדים שלא היו זוכים לקבל תיק יוקרתי כמו שאר הילדים ונתן להם הרגשה של שווים ,לי המעשה הזה איפשר לראות בכל הכאוס והאי שיוויון החברתי נקודה קטנה של אור שבעזרת מעשים קטנים אפשר לשנות מציאות ולהפוך אותו לחיובית עד כמה שאפשר.הפרויקט הזה העלה את תחושת המסוגלות שלי שאפשר בעזרת מעשים קטנים לשנות מציאות לחיובית יותר.

האם הרגשה חיובית גורמת לנו לחיות בסביבה חיובית ?

מחקר חדש מגלה שרגשות חיוביים כמו התלהבות ושמחה, לצד רגשות שליליים יותר כמו כעס ופחד עוברים בקלות מאדם לאדם, לרוב מבלי שהצד השני מודע לכך,יותר מזה רגשות מדבקים עוברים בין אדם לאדם במהירות של מילי שנייה, והם תלויים באינסטינקטים פרימיטיביים ובסיסיים לחלוטין.

כאחד שרץ מרתון ומשתתף בתחרויות איש ברזל אני נמצא חלק מהזמן עם אנשים מעולם הריצה,הרכיבה והשחייה,אם זה באימונים לתחרויות,אירועים מעולם הריצה,תחרויות בארץ ובעולם וברשת החברתית.סביבה של אנשים שמאמינים שהכל אפשרי,אנשים מתמידים ונחושים,אנשים שלא מפחדים מכישלון ויכולים להתמודד גם עם נפילות בדרך,אנשים שמפרגנים אחד לשני ,לסיכום סביבה מאד מאד חיובית ומעצימה את הפרט כחלק מקבוצה .

הרבה ספורטאים שאני מכיר לקחו צעד אחד קדימה את העשייה שלהם בעולם הספורט כדי לגייס תרומות ולהקים פרויקטים שונים למען הקהילה.אני לא מכיר ספורטאי אחד או ספורטאית אחת שסובלת מהתחביב התובעני הזה,לרובם יש הרגשה חיובית,משדרים אנרגיות מעל הממוצע כל הזמן בלי כל קשר לאירועים חיצוניים שאותם הם חווים. ממחקרים שנעשו מתברר שאנשים עם חשיבה חיובית יוצרים סביבם מעגל של אנשים חיוביים,הרי כולנו אוהבים להיות בסביבת אנשים אופטימים ולא פסימיים כי גם ככה החיים שלנו מורכבים ולא פשוטים בעידן המודרני,כולנו אוהבים אנשים מחייכים חיוך אמיתי . בעקבות המעשים שלנו מתפתחת אצלינו ההרגשה חיובית ,אנחנו חושבים חיובי גם במצבים מורכבים ומאתגרים,מן הסתם נתחבר לאנשים כמונו ומעבר לזה נוכל להשפיע על הסביבה שלנו ולהפוך אותה לחיובית יותר בכך שנשמש מודל לחיקוי עבור כל מי שבא במגע איתנו.

כאשר שאלתי פעם מישהי שעובדת בעמותה ומשתכרת שכר לא גבוה: למה את לא מחפשת עבודה אחרת כי באמת השכר לא משקף את ההשקעה שלך? היא ענתה לי:”אני אישה שחושבת חיובי,אופטימית מטבעי, חיפשתי עבודה בה אני קמה כל יום עם שימחה לעבודה ,עבודה שתספק לי הרגשה של עשייה ,עבודה בסביבה של אנשים עם חיוך ורצון לנתינה,זה מה שמשאיר אותי בעבודה למרות השכר” התשובה שלה הבהירה לי בצורה הכי מדויקת שהרגשה חיובית גורמת לך לרצות להיות בסביבה חיובית ויותר מכך לגרום לסביבה הקרובה שלך להיות חיובית יותר.

סביבה של נתינה מעלה את האמפתיות כלפי האנשים סביבנו

אמפתיה היא נטרול האני השיפוטי והיכולת שלנו להיות בנעליו של האחר

מתי בפעם האחרונה הגדרתם את הסביבה שבה את חיים?סביבה חיובית או סביבה פחות חיובית?לכולנו יש המון מעגלי חיים:משפחה,חברים,עבודה,תחביבים,לימודים ועוד ועוד.הדבר האידאלי הוא לנתח כל סביבה ולבדוק אם היא סביבה חיובית שתורמת לכם ומוסיפה לחיוביות שבכם או להיפך.

סביבה חיובית גורמת לנו לראות את העולם במשקפיים ורודות ,לא בצורה נאיבית ותמימה אלא בפרופורציות המתאימות לסטואציות שבהן אנו נתקלים ביומיום.אם נקח לדוגמא פקק תנועה שבעצם מעכב אותנו מלהגיע לעבודה או לפגישה או ליעד בזמן שקבענו (כלל לחיים :תמיד תצאו רבע שעה לפני הזמן ),חשיבה חיובית במצב זה מפנה את תשומת הלב שלנו לנוף מסביב,למחשבות על ארוחה טובה או כל דבר אחר וטוב שמעביר את הרצון שלנו לכעוס על עצם היותנו בפקק.

איך מזהים סביבה חיובית? בסביבה חיובית עם אנשים חיוביים נוכל לראות אנשים יותר מחייכים ופחות כעוסים,אנשים שיותר מקשיבים אחד לשני במקום להשמיע כל הזמן,אנשים שמעלים רעיונות חדשים במקום להיות תקועים בפרדיגמות שלא מובילות לשום מקום מלבד תיסכול,אנשים מפרגנים במקום אנשים ציניים שמזלזלים בעשייה של האחר,אנשים שנותנים ביקורת בונה במקום ביקורת פוגעת ומורידה.סביבה חיובית זו סביבה שבה אנו יכולים להיות ולראות פתאום שעברו כמה שעות טובות ולא הרגשנו כלל את הזמן עובר,סביבה שבה יש לנו רצון להיות פעם אחר פעם עם אותם אנשים.

סביבה חיובית מקרבת אותנו אל האחר,פותחת את הלב והראש, ומרחיבה את התנסויות החיים שלנו.כאשר מסביבנו נמצאים אנשים חיוביים אנחנו יותר קשובים לא רק לאנשים שאיתם אנו באינטרקציה אלא גם לאנשים הזקוקים לעזרה,לאנשים שסובלים מכל מיני בעיות(רפואיות,כלכליות),קשובים למצוקות חברתיות .

כל מה שאנו מקבלים בסביבה חיובית מפתח אצלנו את התחושה של אמפתיה לסבל של האחר מתוך כוונה אמיתית לעזור ולנסות לשנות את המצב.תחושת האמפתיה המפותחת שלנו מונעת ע”י מספר מאפיינים שאנו מקבלים מעצם היותנו חיוביים בתפישה העצמית שלנו שמתנהלים בסביבת אנשים עם אותה תפישת העולם שלנו:

סקרנות לסיפור של האחר , לא מתוך יצר המציצנות אלא מתוך מקום של הניסיון להבין מה הביא אותו למקום שבו הוא נמצא היום.

התמקדות במכנה המשותף ובדומה,יכולים להיות שני אנשים עם מצב סוציואקונומי בשתי הקצוות אבל עם המון מכנה משותף בתפישת עולם,רקע דומה או תחביבים דומים.

התנסות בחוויה של האחר.בשנתיים האחרונות אני מלווה את ליאב סולומוביץ’ רץ עיוור, באימונים ובתמיכה כספית דרך מכללת יוזמות.כדי להבין את התחושה והמורכבות של רץ עיוור ביקשתי לרוץ אימון שלם עם כיסוי עיניים,אני מודה זה היה מלחיץ בהתחלה אבל מה שחשוב ,ההתנסות איפשרה לי להתחבר באופן טוטאלי וחיזקה את האמפתיה שלי אליו.

אמפתיה לכולם! אמצו את הרגש הזה לא רק כלפי חלשים אלא כלפי כל מי שאתם מכירים ,אמפתיה לא רק למי שזקוק לעזרה אלא אמפתיה לכאלו שעולם האמונות והערכים שלהם שונים משלנו,אמפתיה לאנשים מתחומי עיסוק שונים ועוד.עצם זה שאנו מפתחים אמפתיה פלורליסטית ומגוונת ולא רק לנישה מסוימת הופך אותנו לאנשים שמעלים את רמת הצדק,האהבה והטוב בעולם שלנו.

הדרך לאושר עוברת דרך האמפתיה

דמיין שאין גן עדן וגם לא גיהנום,שרק שמיים ותכלת פרושים שם במרום,דמיין עולם של שקט אין זה כבר חלום,דמיין אדם בלי פחד חופשי מדאגות ואנשים ביחד זורמים ללא גבולות,פשוט חיים ביחד עם אותן משאלות, אולי תגידי שאני חולם אך זה כוחו של החלום,אני מקווה שיום אחד תצטרפו וכולנו נהיה כאחד-ג’ון לנון

הרבה שנים חיפשתי וחקרתי את המושג הכל כך חמקמק שנקרא “אושר”,ניסיתי למצוא את הנוסחא הסודית לאושר מושלם,אושר שיביא אותי לידי הכרה שאני אדם מאושר.עם השנים הבנתי שאושר הוא רגעים קטנים שמצטרפים למשהו יותר גדול ולכן עדיף לחיות בתודעת אושר מאשר להגדיר את עצמי כאדם מאושר.ישנו הבדל גדול בין אדם מאושר לבין אדם שחי בתודעת אושר וגם זה בעירבון מוגבל מאד כי לכל אדם יש הגדרה אישית וסוביקטיבית משלו לכל הנושא הענק והפילוסופי שנקרא אושר.

לא סתם ציטטתי את השיר של ג’ון לנון ששואף לעולם שבו הכל טוב ללא גבולות,ללא דאגות ומלחמות-גן עדן,מבחינתי עולם מאושר יותר.הדרך אל האושר יכולה להיות דרך שבילים רבים ומגוונים אבל בהקשר של נתינה מבחינתי הדרך לאושר מגיעה דרך שביל האמפתיה.

חברה אמפתית יותר היא חברה סובלנית יותר כלפי הזולת,חברה שמבינה יותר את האחר,חברה פלורליסטית יותר בדיעות שלה ופתוחה למגוון רעיונות,חברה חיובית יותר.מן הסתם חברה כזו היא חברה יותר אוהבת ופחות שונאת,חברה יותר מלוכדת ופחות חברה חצויה,חברה יותר עוזרת ותומכת ופחות חברה מנוכרת ונשכנית.

האם אנשים אמפתיים הם אנשים מאושרים?אפשר לאמר שאחת הסיבות שמעלות תודעת אושר היא אמפתיה,שוב אני מדגיש שאושר היא הגדרה מאד סוביקטיבית ומשתנה מאדם לאדם.אמפתיה כמו שכבר ציינתי היא היכולת שלנו להרגיש ולהבין את עולמו האישי של האחר כאילו היה זה עולמינו שלנו, מבלי לאבד את העצמי שלנו.בד”כ אנחנו אמפתיים למקרים כמו אסונות של חברות אחרות(צונאמי,מלחמותשריפות),מקרים קשים של יחידים(תאונות,מחלות).כאשר אנו רואים את המקרים הקשים הללו ,בצורה עקיפה ולא מודעת אנו לומדים להעריך את מה שיש לנו ולהודות שאנחנו לא במצב הנורא שראינו,במקרים של אנשים אמפתיים הם יתרגמו את הרגשות שלהם למעשים אלטרואיסטיים ויצטרפו ליוזמות לעזרה ותמיכה ,מה שייתן להם תחושה של עשייה למען האחר,תחושה שמתורגמת להרגשת סיפוק ואושר על היכולת האישית לעשות מעשה.אם ניקח את משבר הקורונה לאחרונה,ראינו עשרות יוזמות אלטרואיסטיות של יחידים וארגונים למען נזקקים,היוזמות הללו הגיעו מהמקום של אמפתיה עמוקה לסבלו של האחר.

היכולת שלנו להכיר בכך שאנחנו אנשים אמפתיים מוסיף לרמת האושר שלנו,או יותר נכון מחזק את תודעת האושר שלנו וזאת מהסיבה שעצם הידיעה שיש לנו מסוגלות להכיר בסבלו של האחר,להכיר בשונות של האחר,כל זה נותן לנו תחושה של אנשים טובים יותר,משמעותיים יותר,מאושרים יותר שאנו בצד שנותן ומבין ולא בצד השני (לא הצד שמקבל) הצד שרואה ויכול להיות סימפטי אבל לא מוביל לעשייה אלא רק לאמירות ללא מעשים.

כאשר קראתי את הפוסט בפייסבוק של שגיא חבושה,גבר בן 26 החולה במחלת דושן (מחלת ניוון שרירים)הבנתי שאני חייב לעשות משהו עבורו,הרגשה שהגיע ממקום אמפתי עמוק והבנה שבמצבו כיום צריך כאן ועכשיו להגשים לו את כל החלומות.התגובה הראשונית שלי הייתה :”תרשום את רשימת החלומות שלך ושלח לי בפרטי”.אני זוכר את ההרגשה שלי שקיבלתי במייל את רשימת החלומות של שגיא-הרגשה שעשיתי מעשה שהופך את העולם של שגיא לטוב יותר,חום פנימי שהציף אותי וחיוך גדול-אושר.

עולם מאושר הוא עולם מעניק

התחלתי את המאמר בנתינה ואני מסיים אותו בנתינה,הרי מדובר ב” מעגל הזהב של הנתינה”.

תארו לכם עולם שבו כולם היו מאושרים,ללא מלחמות,ללא רעב,ללא הבדלי מעמדות,ללא אפליה על רקע מין דת או גזע,נשמע דמיוני ולא מציאותי.החזון שלי להגיע לעולם כזה ואת החזון הזה ניתן לממש בעזרת מעשים קטנים של מיליוני אנשים שביחד יוכלו להפוך את העולם שלנו למאושר יותר.

אנשים מאושרים יותר הם אנשים שרואים את החיובי בכל דבר,אנשים עם יכולת פנימית להניע תהליכים מתוך רצון לשנות,אנשים שמעריכים את מה שיש להם ויודעים להתמודד גם עם קשיים.אנשים מאושרים מוקירים תודה על כל מה שיש להם וזה מוביל אותם להיות הרבה יותר אמפתיים לכאלו שאין להם,אנשים מאושרים יהיו הרבה יותר רגישים לסבל של האחרים מעצם היותם מאושרים,הרצון הטבעי הראשוני שלהם יהיה לגרום לאושר לאנשים שסובלים (מרעב,מחלות,עוני,פליטים),להעניק להם בכל צורה אפשרית את כל מה שצריך על מנת להעלות את רמת האושר שלהם.

לאחר שנים רבות של חיפוש אחר האושר ,עבורי ההבנה שאושר מוביל לנתינה ונתינה מובילה לאושר הייתה הבנה משנה חיים שמובילה אותי היום בכל העשייה שלי למען הקהילה.אני מעביר את המסר הזה מעל כל במה אפשרית כדי לגרום לכמה שיותר אנשים לתרום לקהילה כדי לעבור את המעגל הזה”מעגל הזהב של הנתינה” .המטרה עבורי היא שככל שיהיו יותר אנשים שיאמצו את מעגל הנתינה כך נהפוך את העולם שלנו לטוב יותר,צודק יותר ואוהב יותר.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב pinterest
שתפו בפינטרסט

השאירו תגובה

מיתוג אישי תמיד מנצח !!!

מה זה בכלל מיתוג אישי? המושג מיתוג אישי הוא איך אני נתפש בעיני כל מי שמכיר אותי,מיתוג אישי אלו המסרים שאני משדר לעולם בצורה עקבית,מיתוג

המשיכו לקרוא

The golden cycle of giving

נתינה כדרך חיים המוטו שלי בשנים האחרונות הוא: לכל אחד יש משהו לתת למישהו על מנת להפוך את העולם שלנו לטוב יותר אוהב וצודק יותר

המשיכו לקרוא
גלילה למעלה